שיפוץ Thorens TD-145

הפטיפון הקלאסי הכי מתחכם של טורנס

מה הסיפור עם הבלגן האלקטרוני הזה?

טורנס ידעו ליצר פטיפונים אוטומטיים למחצה עוד במחצית הראשונה של המאה ה-20. ה-TD-135 הפסיק את פעולת המנוע בעזרת תיל ממעיד ומכניקה פשוטה שנקראת 'מלכודת מהירות'.

העסק הזה נשען על מסלול השבלול הרחב והריק שקיים למטרה זו בכל סוף תקליט. זה עובד! לנו יש בסלון TD-135 מ-1956 שמעולם לא כשל.

אבל ב-1975, בעקבות ההצלחה המסחררת של הדגם הידני הקלאסי, ה-TD-160 מ-1972, טורנס החליטו להוציא דגם אח משודרג שיעלה את הזרוע ויפסיק את פעולת המנוע בסוף התקליט.

את מה שהם עשו כל השנים בעזרת מכניקה יציבה ופשוטה, הם עשו עכשיו בעזרת מעגל אלקטרוני סבוך ומסורבל

המכניזם האלקטרוני נשען על סליל חיישן שבונה השראה חשמלית במהלך ניגון התקליט, כתוצאה מקרבתה של פיסת מתכת (ferrite piece) אליו. מעגל אלקטרוני מכוייל מתנד 'קורא' את ההשראה הזו ובסוף התקליט הוא מפעיל ממסר חשמלי שמשחרר את הזרוע ועוצר את פעולת המנוע.

אז איפה הבעיה?

הבעיה המרכזית היא שזה מסובך, תופס המון שטח, כולל המון רכיבים, ומאוד רגיש למשתמשים חצי חכמים שמפרים את שלוות הזרוע בעזרת מפתח אלן לאחר קריאה שטחית בפורומים רדודים לגבי איך לבצע כיוונים שונים ומיותרים.

בזרוע של ה-TD-145 יש חוק אחד: נגעת? הרסת! המשתמש לא אמור לשנות את מיקום או גובה הזרוע, ולא שזה לא כתוב ומודגש במדריך ההפעלה.

בעיה נוספת היא שמדריך השירות לא שווה הרבה. הוא עמוס באינפורמציה מיותרת ולא מספק פתרון ברור ואמיתי לבעיית כיוון המכניזם.

לא רק זאת, אלא שבמקור, ההשראה שנבנית בסליל, נבנית שם בהדרגה במהלך הזרוע על התקליט וקשה מאוד לחקות את הפעולה הזו בקצב המקורי שלה לשם בדיקות. דרושה גם גישה לשני צדדי הפטיפון בו זמנית - וזה כמעט בלתי אפשרי לאור העדינות של הזרוע.

המכניזם הזה עבד כמו שצריך. ב-1975 טורנס ראו בו מאין הצהרת קדמה ועליונות טכנולוגית והם השקיעו בו המון מחשבה. הבעיה היא שכל תזוזה של מסגרת הזרוע משבשת את המרווח שבין פיסת המתכת לסליל החיישן, והמכניזם מפסיק לעבוד, או שמרים את הזרוע בנקודה הלא נכונה על גבי התקליט.

תכל'ס מעולם לא בוצעה פעולה מכנית כה פשוטה בעזרת אלקטרוניקה כה מסובכת. זה אולי היה מתקדם ב-1975 אבל בדיעבד זה פשוט מטופש!

בכל מקרה לתקן את זה לוקח הרבה זמן - במיוחד לאור הבדיקות המתישות שמטרתן להתחקות אחר קצב בניית ההשראה המקורית שבסליל.

תיקון המכניזם החצי אוטומט

בדקנו את כל הרכיבים במעגל. הטרניסטורים תקינים, האוסילטור מכוון, הנגדים בטולרנס המותר - רק הקבלים האלקטרוליטים לא מצאו חן בעינינו. החלפנו את כולם. הם לא כשלו, אבל נמדדו הרבה יותר גבוה ממה שאמורים להיות. זה אף פעם לא סימן טוב.

בנוסף, הקבל שיושב על הסליל החיישן, קבל 'חרדל' של חברת Mullard המיתולוגית - לא נמדד תקין. החלפנו גם אותו בקבל מודרני.

החלפת הקבלים כשלעצמה לא פתרה את בעיית עיתוי הרמת הזרוע (מוקדם מידי במקרה זה) אבל נתנה לנו את השקט והביטחון שהמעגל יתפקד כמוצהר לאחר כיוון המרווחים שבין פיסת המתכת לסליל החיישן.

בסוף - זה עבד. זה לא היה קל ודרש הרבה ניסיונות של קידום/הרחקת פיסת המתכת מהסליל, מה שמחייב גם את כיוון הגובה של פיסת המתכת ביחס לחיישן. צירפנו לבלוג וידאו של הפעולה התקינה.

שיפוץ ציר

העיקרון פשוט: נמלא את ה'באר' של הציר בטרפנטין להמסת כל משקעי השמן הישן מהברונזה הנקבובית של המיסבים, ננקה מה שאפשר, נשטוף באלכוהול, נייבש ונשמן מחדש.

מרכזיית חיבורי כח

מרכזיית חיבורי הכח של כל הטורנסים מסדרת TD-16X כוללת שלושה רכיבים. קבל צימוד קרמי לסוויץ' המרכזי שמונע קשת חשמלית בכיבוי, קבל הזחת פאזה למנוע (אחראי על סיבוב המנוע בכיוון הרצוי בלבד) - ונגד שמוריד את המתח מ-230 וולט ל-115 וולט שהמנוע מסוגל לקבל.

הקבל הקרמי והנגד בדרך כלל תקינים. את קבל הזחת הפאזה אנחנו נוהגים להחליף בחדש - בתנאי שהחדש נמדד טוב יותר מהישן. טורנס השתמשו ברכיבי איכות גרמנים וגם לאחר 50 שנה של עבודה מאומצת רוב הרכיבים שלהם אמורים להיות תקינים.

אנחנו נוהגים להחליף גם את כבל הכח המקורי, במידה והתקע המותקן עליו הוא מסוג התקעים ברי החילוף המתפרקים לשניים. נתקין כבל כח 16 אמפר עם ראש יצוק - תקני ומוארק לשלדה.

מרכזיית חיבורי אודיו

חיווט האודיו של הפטיפונים של טורנס מסדרת TD הקלאסית יוצר על-ידי Ortofon הדנית והגיע באורך של 1.8 מטר. זה המון ביחס ליצרנים אחרים, אך מדובר בכבל איכותי מאוד, כך שהקיבולת החשמלית שלו נמוכה אף מהמתחרים.

הבעיה האמיתית של חיווט האודיו של טורנס היא בטרמינלים RCA המקוריים. אלה בד"כ גמורים ועייפים ומייצרים המהומים ותקלות שונות. אנחנו לא מתעסקים איתם. פשוט מחליפים את הכל.

גם הכבילה החלופית שלנו היא כבילה גרמנית מתוצרת Klotz, כבל דו-ליבתי מסוכך - וגם אנחנו מרכיבים כבל באורך המקורי.

מנגנון שיכוך תנועות זרוע

המנגנון אחראי על ירידה מבוקרת של הזרוע אל חריץ התקליט - ללא נפילה מהירה ועל העלאת הזרוע בצורה מתונה, שלא תגרום לקפיצתה.

המנגנון בנוי מבוכנה שעולה ויורדת בכח קפיץ - אך משוככת בעזרת חיכוך שמאט את תנועת הבוכנה בצילינדר. אנחנו משתמשים בשמן סיליקון.

המנגנון חייב להיות נקי משאריות קודמות של שמן סיליקון ולכן ישטף באלכוהול.

מה לא הזכרנו כאן?

לא הזכרנו כאן הרבה נושאים שהם חלק משיפוץ סטנדרטי של כמעט כל טורנס TD-16X. למשל... מערכת קפיצים.

זהו נושא בפני עצמו ואנחנו ניגע בו בהזדמנות כאשר נשפץ TD-160. בפטיפון הספציפי הזה פשוט לא היה צורך לגעת במערכת השיכוך הקפיצית. הפטיפון היה תקין מהבחינה הזו ואנחנו לא מתקנים דברים שהם תקינים.

לא הזכרנו כאן שיפוץ מנוע. לא היה צורך. ביצענו ניקיון חיצוני ושימון רגיל אל תוך התושבת התחתונה ובכך סיימנו. לא נזקקנו לכירורגיה של המנוע (מזל גדול) - וגם זה נושא בפני עצמו.

ביצענו גם המון ניקיונות חיצוניים של הדק, של הזרוע, של הבפנים... בעיקר עם מברשת צבע רכה ואלכוהול נקי.

תכל'ס גם צבענו בשחור חלקים 'מתים' של השלה ובמשקולת הראשית של הזרוע והברקנו את הפלטות. עשינו עוד המון דברים, כמו כיוון ראש, שכבר דיברנו עליהם בעבר בלי סוף - ולא רצינו לבלבל לכם את המוח בזוטות. הכל חלק משירות רגיל של שיפוץ פטיפון באלקטרופיקס TLV.